1. הורים מתמודדים עם שילוב בין קריירה ובית, וכתוצאה מכך מסתובבים ביום יום עם שק רגשי אשם בנוגע לתפקודם, מה שגורם לא פעם ל"הורות מפצה".
2. המתבגר מחפש את זהותו, הוא מבולבל וחשוף לפיתויי החברה והסביבה, חשיפה לטכנולוגיה משתנה מידי יום.
3. תפקיד מדריך ההורים לסייע להורה לזהות את הקושי, למקד אותו תוך הבנת התנהגות הילד ותגובות ההורה הרגשיות ובהמשך להקנות לו גישות חינוך מומלצות, כשהקו המנחה הוא שהורה הוא ארכיטקט השינוי וככזה הוא יכול להחזיר את השליטה לחייו.
ובנוסף היום, אחרי מגפה (קורונה) ומלחמה (חרבות ברזל) איך מתייחסים להשלכות שהמציאות מייצרת:
חרדה, דיכאון, שכול, קשיים פיזיים, קשיים חברתיים, מסגרות חינוך שלא פועלות בקביעות, למידה בזום,
חשיפה לתכנים גרפיים ועוד. האם הבית משמש כעוגן? מי עוזר לעוזר? האם אנחנו בפתחו של הר געש?
מה ההשלכות לטווח קצר וארוך על הדור הזה של ילדינו